החלטה בתיק רע"ב 8029/04

1.        המבקש מונה על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו לייצג את השיח כרים עובייד ואת מוסטפא דיראני (להלן - "העצירים") בהליכים שונים. בהחלטתו מיום 5.1.04, פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו (כבוד השופט א' טל), למבקש שכר טרחה בסכום של 22,000 ש"ח עבור ייצוגם של העצירים בהליך של עתירת אסירים שהגיש בשמם לבית המשפט המחוזי (עע"א 2578/02). בעקבות בקשה לעיון חוזר בהחלטה שהגישה הסנגוריה הציבורית, שמתקציבה שולם שכרו של המבקש, החליט בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 5.7.04, להפחית את שכר הטרחה שפסק לו והעמידו על סכום של 10,000 ש"ח.

           בבקשה שהגיש המבקש - בגדר ההליך של עתירת האסירים שנסתיים - מבקש הוא להרשות לו לערער על ההחלטה האחרונה. המשיבה השיבה על הבקשה, לרבות על השאלה מה ההליך הראוי להשגותיו של המבקש.

2.        דין הבקשה להרשות ערעור להידחות.

           עניינו של המבקש חורג מגדר ענינה של עתירת האסירים וההחלטה שניתנה לגבי שכר טרחתו היא בגדר פסק דין סופי בענין זה. הלכה פסוקה היא כי במקרה כזה על הצד "הזר" להליך המקורי, הבא להשיג על ההחלטה, להגיש ערעור אזרחי בזכות, ללא צורך בנטילת רשות (ראו בש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1) 670, 675 - 677; בג"צ 1228/92 הס  נ' השופט א' פריש, פ"ד מו(3) 707; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995) 806). יוער כי על בקשתו של המבקש לא חלה הוראת תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שלפיה רשאי בית המשפט לדון בבקשה לרשות ערעור כבערעור, אם היתה למבקש זכות ערעור; מן הטעם שבקשתו הוגשה, כאמור, בגדר ההליך של עתירת האסירים, שעליה חלות הוראות סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 והוראות תקנה 7 לתקנות סדרי הדין (עתירות אסירים), תש"ם-1980. עוד יוער כי שכר טרחתו של המבקש הופחת לפי בקשתה של הסנגוריה הציבורית ועל פי הטעמים שהעלתה; לפיכך היה על המבקש לצרפה כמשיבה, דבר שלא עשה.

3.        הבקשה להרשות ערעור נדחית.

ניתנה היום, י"א במרחשון תשס"ד (26.10.04).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: